לא בא לי
השעון צילצל, נתתי לו זבנג התיישבתי במיטה וחשבתי על כל הדברים שיש לי לעשות היום.
להעיר את הילדים, להכין כריכים, להתקלח ולהתאפר תחת מתקפת בקשות של הילדים לקחת לבית ספר, לנסוע לעבודה מקללת את הפקקים, בדרך לדבר עם אמא שלי לבדוק מה היו תוצאות הבדיקות ולשלוח סמס עם הוראות למטפלת שמביאה אותם מבית הספר.
זה רק הבוקר, שכבתי חזרה במיטה, כיסיתי את הראש בשמיכה, לא באל לי, לא בא לי לצאת מהמיטה, לא בא לי על כל המטלות האלה, לא בא לי גם להעמיד פני חולה כי זה גם לא עוזר, ממתי מחלה פותרת אמא מלעשות כל מה שצריך.
השקט בבית בישר שהילדים לא התעוררו, יש לי זמן לקום ולארגן אותם ועדיין נספיק, אבל לא בא לי.
ראשון פתח את הדלת הילד הגדול, אמא כבר רבע לשמונה עידו ועופר ישנים אין לי מערכת, ואין כריכים לבית ספר.
אמא קומי קומי , את חייבת.
לא אני לא חייבת, לא חייבת כלום , לא בא לי
אמא אני מתקשר לאבא, מה קרה לך?
לא קרה לי כלום, אני לא רוצה לקום מהמיטה היום, מי שרוצה ללכת לבית ספר שיתארגן לבד וילך, מי שרוצה כריכים אתם יודעים איפה הלחם, מי שרוצה הסעה יש אוטובוס שעובר בשמונה ועשרה.
טלפון מצלצל, השתגעת חני? תגידי את בסדר הילדים התקשרו, את חייבת לקום הם צריכים לבית ספר,
לא בא לי עניתי לו וניתקתי.
בשלב הזה כבר עמדו שלושתם בכניסה לחדר, מודאגים, שותקים, הכל בסדר ילדים, אמא לא רוצה לקום ולא רוצה להסיע להתלבש ללכת לעבודה וגם לא לדבר עם סבתא.
מי שרוצה שיסתדר.
אמא את לא יכולה שלא יבוא לך אמר לי עידו, את אמא את חייבת לקום ולארגן אותנו.
איפה זה כתוב ?עניתי לו בקול צייצני מתחת לשמיכות
לא יודע , כל האימהות עושות את זה
כן גם אני עושה את זה
והיום לא
תעשו מה שבא לכם, מי שרוצה שילך ומי שלא שיישאר כאן בבית הכל מותר, חטיפים טלוויזיה, משחקי מחשב, מה שבא לכם .
ומה תעשי את?
מה שבא לי, כלום, בא לי לעשות כלום.
סיטואציה שסיפרה לי מטופלת שלי, מה דעתכם, האם מותר לה לא לעשות כלום?
