שיחה אמיתית

שיחה אמיתית, המטפלת הזוגית שלנו ביקשה מאתנו לנהל שיחה אמיתית.

התחלנו ללכת אליה כשהבית התרוקן ונשארנו שנינו.

בהתחלה חשבנו שיהיה כייף חיים ונעשה כל מיני דברים שאנשים עם זמן פנוי עושים, אבל אז גילנו כשהילדים אינם ואין הסעות וכביסות וויכוחים אין לנו על מה לדבר.

כשעלה הנושא בטיפול היא הציעה לנהל שיחה על דברים סתם.

תחביבים, נושאים שעניינו אותנו.

בבוקר ישבתי וניסיתי לנהל רשימה של דברים שיעניינו את שנינו, זה הסתובב סביב הבית והמשפחה קצת חדשות וקצת רכילות

לא הצלחתי לחשוב על נושא שיעניין את שנינו.

אולי ספר, סרט? אולי תערוכה? על מי אני עובדת? פעם אחרונה שראינו סרט נדמה לי שזה היה לפני שני עשורים.

בערב אחרי הארוחה, מזגתי קצת וויסקי לשנינו, כיביתי את הטלווזיה ישבנו אחד מול השני ושתקנו.

כל רגע מישהו מאתנו הסתכל לדלת או לטלווזיה אולי מישהו יצא משם ויושיע אותנו.

התחלתי לגמגמם משהו על ספר שקראתי, הוא ניסה להראות שזה מעניין אותו.

שאל שאלות משמימות, אחר כך בתורו הוא סיפר על טיול שהוא היה רוצה לעשות בגרוזיה, גם אני שאלתי שאלות.

ואז צילצול בדלת, רצנו שנינו נתקלנו אחד בשני הפחדנו את החתול ונפלנו לריצפה, הסתכלנו אחד על השני במבט שיש לאנשים שאולי אין להם הרבה נושאי שיחה אבל הם מכירים זה את זו כל כך טוב ופרצנו בצחוק.

לא הפסקנו לצחוק גם כשבאה השכנה לבקש קצת חלב, היא הסתכלה על שנינו ואמרה איזה כייף לכם שאתם זוג כזה שטוב לו ביחד, רואים שאתם אוהבים.