בלוג

כשהייתי בת 20 גרתי בעיר הגדולה חייגתי לאבי בשאלה הקבועה " אבא מה נשמע?"

"יותר טוב מזה נשתגע" היה עונה לי

חשבתי לי איזה משפט מוזר, מה יש לזוג מבוגרים האלה שתקועים בחיפה...

בגיל 40 התחלתי להרגיש חוסר שקט שזורם לי בגוף ולא מניח לנפשי לשקוט, לא ידעתי למה לקשר אותו, לכאורה הייתי במקום נהדר... עסק מצליח... ילדים גדולים... ובכל זאת בתוכי עלו מחשבות מציקות... שאני לא במקום הנכון, לא...

 בבוקר אני קמה לשקט, מדליקה קומקום במטבח, מוזגת מים לקפה, מוסיפה חלב ויושבת בפינת המטבח שצופה אל הרחוב. בחוץ ההורים מזרזים את הילדים, אימהות מטופחות נכנסות אל הרכבים ונוסעות לעוד יום . הכול מתרחש מתחת...

בלילה התעוררתי לקול בכי בחוץ, קמתי לסגור חלונות וחזרתי למיטה, היא בטח רעבה הילדה שבוכה, לא הספיק לה אוכל בארוחת ערב.

הבכי נשמע חרישי דרך חלונות סגורים, כמו יללה של גור חתולים שאמא...

קמתי באמצי הלילה הרמתי את ערימת הבגדים שלו מהכיסא נכנסתי למקלחת ונעלתי את הדלת.

עברתי על החולצה לאט, מחפשת כתמים חשודים ריח של בושם, מכנסיים, אפילו גרביים בדקתי לא היה כלום.
קראו עוד

"אתה אל תגיד לי שזה לא משנה, זה נורא, פשוט נורא" אני יודעת שאני נשמעת ילדותית.
 "את מתנהגת כמו תינוקת אפשר לחשוב איזה אסון קרה, ערב יום השואה תחזרי הביתה אין כלב ברחוב"

באמצע דיזנגוף...

אני חייבת לחפש חברות, אני זקוקה להרבה, מישהי שתהיה, תחבק...

שתיים בלילה והגוף עובר טלטלה, ברעד פותחת את המגירה ומוציאה את קסאנקס

הבית יישן ואין מי שיציל אותי מעצמי
...

אחת לשבוע אני גונבת לי שעה ארוכה בבית קפה השכונתי.

אני, בייגלה מבצק קוראסון ואספרסו כפול, מדמיינת שאני באיטליה ואחריי המבול.

היום חלמתי יותר מידי, אספתי את חפציי...

קמתי בבוקר ישר למטבח, בערב הילדים הודיעו שיבואו לארוחת חג ויביאו עוד חברים, הבן מהצבא בא עם חברה שלו, חמותי עם הפיליפינית, והאחות של בעלי ובעלה. בהתחלה הם רצו לבוא לבד אבל אז פתאום כולם החליטו לבוא.
...

שבת בבוקר אני נכנסת למטבח מבט מדובלל חלוק בית, נעלי בית נשרכת אל הארון להוציא את כוס הקפה שלי עם סנופי.

15 שנה מאז הטיול עם הילדים לארצות הברית אני שומרת על הכוס כמו על זיכרון נפלא.
...

אחת לשבוע יש לנו ישיבת צוות של הבנות, חציין נשואות, לא זוכרות איזו פעם, חציין עדיין גרושות וחציין ידועות בציבור עם סטטוס לא ברור, משהו שבין נשואות על תנאי, לגרושות מדי יום.

אז יש לנו...

מה לובשת אלמנה היא שואלת את עצמה בבוקר שאחרי, ואני בכלל אלמנה צעירה.

שחור? שחור מרזה, זה לא רע להראות רזה.

בלי בושם? איך יוצאים בלי בושם? מה יגידו עלי? שאני גם אלמנה...

יש לי שאלה, האם זה לא טבעי, נורמאלי כאשר נכנסים לבית חולים לבקר אז לפני כן עוברים בבית הפרי לקחת כוס ענקית של מיץ גזר סלרי מלפפון שום בצל מתובל בכורכום בכדי לשמור על איזון של מערכת החיסון בגוף?

קראו עוד

צילצול טלפון
אני ברולדין מה להביא?
סופגניות
כמה?
תביא עשר סופגניות
למה כל כך הרבה?
כי אנחנו חמישה אנשים כפול 2
אני לא אוכל יותר מאחת.
אז תביא תשע
אין תשע זה מארזים של חמש
אז תביא עשר ניתן...

אני לא מבינה למה הסכמתי לבוא לחופשת סקי הזאת.

אז מה אם כולם עושים סקי באיזה עיירה עם שם בלתי ניתן להיגוי באלפים, אני לא חייבת.

כבר חצי שעה אני עומדת בתור לרכבל...

שוב הטרדות מיניות בחדשות של שמונה, אני מרימה את הראש מהספר,

"אינטליגנציה ארוטית" של אסתר פרל שחברים במקרה גררו אותנו להרצאה שלה לפני חודש על אינטימיות ומיניות.

הנה...

אחות שלי עזבה את הארץ לפני שלושים שנים, כשחוץ לארץ היה אי שם, לאמריקה הגדולה בניו יורק, היא גרה שם בבית עם רעפים ואוטו גדול ובגדים מצחיקים שלובשים באמריקה.

במכתבים היא הייתה שולחת...

גם אם תקרא לי מכשפה, תביט בי רוקחת את העשבים שלי למשחה מרגיעה, מטיילת ביער אוספת שורשים, מריחה אותם, מכניסה לנרתיק כהה.

גם אם תראה בי מכשפה יורדת מההר מהבקתה אל האנשים כדי לרפא אותם...

צלצול הטלפון מעיר אותי משינה עמוקה. פוקחת חצי עין השעה שמונה, אני אחרי לילה של סדרות בטלוויזיה.

ביתי הבכורה בת 10 צורחת בהתרגשות בטלפון. אמא אבא לוקח אותנו לחבר שלו שיש לו אוניה ואנחנו...

זהו נגמר היום הזה, אני יושבת עם סיגריה במרפסת, הצמחים שקניתי שלשום לשתילה מתייבשים בארגז. תיכף אשקה אותם... אין לי יותר מידי כדי לזלזל

אחרי פרוק של הארגז האחרון שאני דוחה כבר כמה ימים,...

אני מתעסקת בזמן האחרון בתשוקות שלי
לכולנו יש רגעים שהמוזיקה של החיים שלנו הופכת למוזיקת מעליות, היא אי שם ברקע, לא ממש מרגשת, ספק נשמעת ספק מטרידה.
זה לא עניין של רע או טוב. בימים או בזמנים מונוטוניים כאלו אני מוצאת...

הנכדה שלי בת השנתיים, מטה את ראשה הצידה עם חיוך מקסים ואומרת לי – לא אוצה איבוקי תאתא (לא רוצה חיבוקי סבתא)

אני נמסה מהמתיקות שלה ומהידיעה הברורה שלה מה נכון לה ברגע המסוים הזה ומהיכולת...

החיים והמוות הם בידי אלוהים ולא בידי האדם
החיים הם דבר מקודש. אם אנחנו לא מתייחסים לעצמינו ואל הזולת בכבוד, אם אנחנו שונאים ומקנאים, מפחדים או משתוקקים רק למה שיש למישהו אחר, אז אנחנו מאבדים את עצמנו.
לפי הגדרות ימי...

אני מוצאת את עצמי בפייסבוק קוראת או על שהידים – הכינוי שלי לכל הכתיבה שעוסקת באלימות, ההליכה עד חורמה והתאבדות על רעיונות בלי להסתכל ימינה ושמאלה מי עוד נמצא שם, אם אילו דמויות ציבוריות או התנהלות מסויימת וכיוצא בזה......

אני זוכרת ימים שלפני היומולדת שלי הייתה בי גם המון עצבות, אז לא הבנתי מה פשר העצבות, הייתי מאוד רגישה בימים שלפני וביום עצמו, יכולתי לבכות, לא תמיד היה לי חשק לחגוג, רציתי רק שהיום הזה יחלוף

קראו עוד

שבועות הוא החג היחיד שאין לו תאריך קבוע בלוח השנה – סופרים ארבעים ותשעה ימים מפסח וביום החמישים (הנופל כל פעם בתאריך שונה) חוגגים את חג השבועות

בהווה אין תאריך, אין זמן, יש הוויה...

אנחנו יכולים לתת לילדים שלנו מתנות משני סוגים: את מה שאנחנו עושים עליו עבודה אנחנו נותנים לילדים שלנו במתנה כמשאב. את מה שאנחנו לא עושים עליו עבודה, אנחנו מורישים לילדים שלנו במתנה והם אלה שיעשו עבודה.
זו התבוננות אחרת...

גופינו הוא גוף ארצי. הנשמה שלנו היא החלק הרוחני שבנו, תפקידה לקשר אותנו עם מה שמעבר לארציות. נפשנו היא המחברת בניהם.
לפעמים יש לי מחשבה כזו שאנחנו עומדים בתור – הנשמות עומדות למעלה מחכות לתורן להיכנס לעולם הזה בתוך...

"ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה" (בראשית, י“ד)

המאורות מיסודם הם יסוד האש. יש לנו מאורות של יום - האש של היום, ומאורות של לילה - האש של הלילה.

קראו עוד

בעקבות שבוע המודעות לאי פריון שהתקיים בארצות הברית עלו בי מחשבות על כל נושא הפוריות בחברה המערבית של ימינו.
ידוע הוא הדבר שבעידן הטכנולוגי שלנו התרגלנו לתוצאות מהירות, זמן הוא מצרך יקר ולהיות במצב של being זו פריווילגיה...

ערב יום השואה היה יורד כמו צל על הבית שלנו, אבא שלי היה ספון בכורסא שלו ופרצופו למטה, כאילו מאפשר ליום הזה לחלוף מעליו. אמא שלי ואנחנו, הילדים, היינו אמורים להיות בשקט, זה לא נאמר אף פעם, אבל ידענו שביום...

אני מטפלת בנשמתי, בכל מקום זה ניראה אחרת, דרך הטיפול נראית שונה, אבל הבסיס שלי הוא אותו בסיס.

חלום הילדות שלי היה להיות רופאה כירורגית, ניתוחים. הייתי תלמידה טובה, יכולתי להגיע לשם....

יש לנו ימים כאלו, שאנחנו כבויים, מרגישים שמשהו לא פועל בתוכנו, שאנחנו לא דולקים, שהניצוץ הפנימי שלנו מעומעם, אדיש, נטול ברק...
יש לנו נטייה במצבים כאלה ללכת למחשבות כמו - מה קרה לי? מה עובר עלי? למה זה קורה לי? מה הפעיל...

כשמגיע הרגע שבו העולם כמו נופל לך על הראש – בגדו בך.

מערבולת של סחרור, מחול של טירוף בכל הגוף, הראש פועל בלי הפסקה - טחינה אין סופית של מערכת היחסים, מה עשיתי ואיך ולמה זה הגיע לזה???...

בהתבוננות של עבודה רוחנית על לבישת מסכות בפורים, ההזמנה היא למעשה להכניס את עצמנו אל דמות שמבטאת משהו השוכן בעולמנו הנפשי. זה יכול להיות פרפר שמבקש לתת דרור ומקום למשק כנפיה של נפשנו וזו יכולה להיות...

משחקים, לרוב הפכו להיות מנת חלקם של הילדים בלבד, בעוד אנו המבוגרים "צריכים" להיות רציניים ואחראיים. אני רואה את זה במיוחד בטיפולים, כיצד אני והמטופלים שלי מתייחסים מאוד ברצינות לתכנים שמזמנים לנו החיים....

למצבי חרדה אני קוראת בשפה שלי 'חושך'. אותו החושך נמצא בצ'אקרה הראשונה שלנו, המקום שמחזיק את המצב להישרדותי שלנו.

במקום להמשיך ולנהל דיאלוגים עם החושך אני מאמינה שעבודה המשלבת הילינג,...

יש משפט בודהיסטי שמנחה אותי בדרך - צריך להיכנס לאש כדי לצאת זהב.

אני יודעת שכמטפלת אני לוקחת את המטופלים שלי לתנועה שיכולה להיות לא שפויה – להיכנס לאש. להסתכל למכאובים בעיניים, לעבור...

מגיע הזמן הזה בשנה, כמה ימים לפני חג החנוכה, שבו אני מוציאה מהארון את כל אוסף החנוכיות שלי ומסדרת אותן במקום הקבוע בסלון, חנוכייה אחת לכל משפחה. וזה מלא חנוכיות כי אצלנו ברוך השם יש הרבה משפחות.

קראו עוד

התודעה שלנו כל הזמן משתנה, בין ערות לשינה, בין מתח להרפיה, בין התלהבות ושימחה לעצב ודעיכה. התודעה שלנו בתנועה מתמדת ואפשר בצורה מודעת להעמיק אותה למחוזות שאנחנו פחות מכירים ככלי להבאת שינוי וטרנספורמציה...

אחד הדברים שאני לא אוהבת זה את הזילות שעושים במילה רוחניות, שמשתמשים במילה הזו כמילת גנאי. לעשות את זה, זה בעצם לזלזל ולגנות חלק מעצמינו. אנחנו כולנו גם רוחניות, המימד הרוחני הוא חלק בלתי נפרד מהיותנו...

ארבע האמהות הן המראה לנשיות שלי, לעוצמה והכוחות שבי, שבנו, בכולנו.

יש אמא אחת, מיוחדת וקשה לעיכול, זוהי רבקה. אני שמה לב איך בסדנאות שלי רבקה נשארת קצת בצד, כיצד אני מתעקשת על נוכחותה...

בית המקדש משול ללבו של העולם, אשר בא לייצג את הצד הטוב בלבו של האדם ואת הרצון להיטיב עם עצמו ועם הסובבים אותו.

בימים האלה גיליתי בעוצמות מחודשות את נתינת החינם, אהבת החינם.

קראו עוד

אני מתנהלת כמו סבתא שלי ואמא שלי ואני מתחילה לראות את הילדים שלי מתנהלים ככה.

אמונות תפלות הן משהו שכובש אותך, נכון או לא נכון, היה או לא היה, אני לא מתווכחת. אמא שלי אמרה, סבתא שלי...

לאה גולדברג כתבה בשירה 'תפילה':

לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום לבל יהיה עלי יומי הרגל

יש משהו במציאות ובשטף החיים שהופך את ימינו להרגל, וזה דבר כמעט בלתי...

אם מישהו מסתכל עלי מהצד, הוא חושב שהוא רואה אישה נורמלית. עד שהאישה נעצרת פתאום, בלי סיבה נראית לעין.

הוא לא רואה את מה שאני רואה - חתול שחור.

חתול שחור - מיד אני...

אם כמה שנים קודם , מישהו היה אומר לי שגעגוע יכול להכאיב... להכאיב פיזית ממש, כמו איזו כוויה במפתח הלב, לא הייתי מבינה על מה הוא מדבר.

כשנפטרה אימי אמרו לי שהזמן מרפא. מניסיון ...

החג נוטש בצעדים שקטים עייפים ,משתררת דממה ,השגרה כבר בדלת , כלי החג מצאו את מקומם בארון, המקרר התרוקן, ואנחנו חשים את הריק המוזר של אחרי.
אנטי קליימקס –עצב מטפטף של אחרי האירוע , החג, או כל דבר שעמלנו עליו חיכינו לו תכננו...

"כולם סביבי מדברים על פסח, ניקיונות, מחליפים ארונות, צובעים מתחדשים.
אני מבטיחה לעצמי כל בוקר שהיום גם אני אתחיל לפחות לסדר את הארון ואולי גם קצת צבע במרפסת ...בתוכי אני יודעת שגם היום זה לא יקרה.
זה לא שאני נורא עסוקה,...

הילינג זאת אהבה, הילינג זה מגע של אהבה, מגע של חום, רוך, כל אותם דברים שהנפש לא יכולה להתקיים בלעדיהם .
תמצאו את ההילרים בתרביות קדומות הם אולי נקראים אחרת מדברים בשפה אחרת יש להם הסברים ודרך שונה לגעת.
את כולם מנחה...

יום העצמאות הוא כל יום בעצם , כל יום שאנחנו מחליטים לעשות משהו עבור עצמנו, מפסיקים את התלות באחר.
כמו המדינה גם העצמאות שלנו לא נולדה יום אחד, כמו המדינה גם אצלנו לפעמים הטריגר הוא אירוע אחד שמשנה עבורנו את הכול ומוביל...

לנפץ תקרת זכוכית נשמע קל, לא? הרי זאת רק זכוכית, לא בטון, ובכל זאת כמה קשה לפרוץ ולנפץ אותה.
ראשית, התקרה מזכוכית שקופה, דרכה אנחנו רואים הכול, אבל לא לוקחים בו חלק. לפעמים, נדמה לנו שזכינו בהגרלה, כי אנחנו נוכחים ונמנעים...

"זה כל כך פשוט, ממה פחדתי? שיחה קצרה בצ'ט, טלפון ,קפה, עוד אחד וזה קרה"
 
לא תכננתי לבגוד, זאת בכלל מילה מעצבנת. כל השנים האלה למה חיכיתי? למה לא חיפשתי קודם מישהי שקצת תאהב אותי? שתיתן לי קצת תשומת לב? נשיקות חיבוקים...

"וְהָיָה כִּי-יֹאמַר אֵלֶיךָ, לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ: כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת-בֵּיתֶךָ, כִּי-טוֹב לוֹ עִמָּךְ. וְלָקַחְתָּ אֶת-הַמַּרְצֵעַ, וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת, וְהָיָה לְךָ, עֶבֶד עוֹלָם,
 
 

...

"הרוח מרחפת מעלי
תקשיבי היא לוחשת
לא לפחד
לא להתכחש
אני איתך ושלך
שימי ידיים
הצמדי לידע ראי בעיני רוחך את הטקסים
את המוסיקה
נועי "

אורנה 

כמה שעות לפני סדר פסח אני עומדת במטבח, מביטה בסירים הגדולים מעלים אדים ,מציצה בשולחן המסודר, בשעון עוד מעט כולם יבואו.
ומשום מקום זה נוחת עלי, אני האמא של השבט הזה שמתכנס.
אני כבר לא הבת שמגיעה לאמא שלה נכנסת בגניבה...