עולמה של מטופלת

אני רוצה שתביט בי ותראה כמה כואב לי. כמה הלב מלא בגעגוע שצורב את נשמתי. אני רוצה שתביט בי ואוכל שוב לשקוע במבטך, להרגע, להרגיש ולהזכר עד כמה אני אוהבת את מבטך.

אני רוצה שתביט בי ותראה כמה אתה יפה בעיני. הדברים המכוערים והקשים, נצבעו בצבע עדין ומלטף ואני רואה בך רק את הטוב.

אני רוצה שתביט בי ותרגיש מה העיניים שלי מבטאות- כמה חום, עצב, דמעות, געגוע. האישונים מתרחבים ומתכווצים כמו הלב שלי שלא מפסיק לבכות על חסרונך. אני רוצה שתביט בי ולא תפסיק.

אני כל כך רוצה ואין שום דבר שמצליח לרפא את הכמיהה למבטך, למגע ידך, ריח גופך, למילים המרגיעות שלך.

אלוהים עדי, כמה אני מנסה להפרד ממך. לעצום לך את העיניים ולא לפגוש בהם בחלומות. אבל אני לא מצליחה. אתה חי ונושם בתוכי ומסרב לתת לי ללכת.

אני רוצה שתביט בי, רוצה להביט בך.

רוצה ללכת אבל לא מצליחה.