געגועים

כמה שעות לפני סדר פסח אני עומדת במטבח, מביטה בסירים הגדולים מעלים אדים ,מציצה בשולחן המסודר, בשעון עוד מעט כולם יבואו.

ומשום מקום זה נוחת עלי, אני האמא של השבט הזה שמתכנס.
אני כבר לא הבת שמגיעה לאמא שלה נכנסת בגניבה למטבח מרימה מכסי סירים וטועמת בקצה המצקת את האוכל.
אני אמא שלי.
הטלפונים של אמא לפני החג, ספק מקטרת ,ספק גאה והשאלה באוויר איך אני משמחת אתכם?
מוזרה השעה הזאת מול הסירים כשהערב יורד יתמות ושליחות.
אני רוצה לספר לך שהכנתי אוכל בדיוק כמוך, שהתעייפתי, שלא שכחתי כלום, אני רוצה שתהיי גאה בי.
שתחבקי אותי ותגיד ברור אני גאה בך אורניקה את יודעת בדיוק מה צריך.
הבת שלי מצלצלת בטלפון אמא, היא שואלת, עשית את המרק של סבתא עם הקניידלעך?
כן, אני עונה
מעולה אמא, אני מתה להגיע להציץ לך בסירים.

חג שמח ומבורך