החיים והמוות בידי אלוהים

החיים והמוות הם בידי אלוהים ולא בידי האדם

החיים הם דבר מקודש. אם אנחנו לא מתייחסים לעצמינו ואל הזולת בכבוד, אם אנחנו שונאים ומקנאים, מפחדים או משתוקקים רק למה שיש למישהו אחר, אז אנחנו מאבדים את עצמנו.

לפי הגדרות ימי הביניים באירופה לי היו קוראים "מכשפה", אותי היו צריכים להעלות על מוקד אם הייתי חיה אז. אני לא מייחסת למעשים – טובים או רעים, נכון או לא נכון, אני חושבת שאסור לנו לקחת חיים, גם לא של מי שלוקח את החיים של ילדינו. כשאנחנו הורגים את האחר אנחנו כאילו מנסים להרוג משהו בתוכנו, הרי הוא לא באמת יעלם, הרג איננה הדרך.

יש לי אמונה שהנשמה שלנו בוחרת את הדרך שלה ויש לי אמונה גדולה שיש בורא עולם ורק הוא יכול לקחת חיים ולהעניק חיים.

בכל בני האדם קיים הניצוץ האלוהי, גם כאשר הם בוחרים בדרך חיים ובמעשים המנוגדים בתכלית לתפיסות והאמונות שלי.

מה גורם לנו לרצות לקחת חיים של מישהו אחר, מה מניע אותנו להציע חוק של עונש מוות? ואם חוק כזה יעבור, היכן יעצרו הכאב, הנקמה והשנאה? האם זה מה שיביא לנו את השקט לנשמה?