עולמה של מטופלת

מרגישה כבר איך את נראת, מה שמך, איך ישמע קולך ואפילו צחוקך. אבל לא הגעת. והיו ימים שהאמונה כבר נעלמה והכוח בגוף כבר נעלם מכמות ההורמונים, הזריקות, השאיבות, ההפלות, הבדיקות וההפריות. הנפש שלי כבר היתה מותשת ובאמצע הלילה כשהייתי מתעוררת עצובה, הייתי מדמיינת שאת מחבקת ומרגיעה אותי שאת כבר מגיעה. ״רק סבלנות״ לחשת לי. ״סבלנות אמא יקרה״.

היום את כבר גדולה, חכמה, אמא בעצמך לשני ילדים מתוקים. ולא השתנת לרגע. נשארת מלאת סבלנות, רוגע ורוך. עושה כל צעד בזמנך, בדרכך הנבונה ואני יודעת שאלוהים הקשיב לי. כי הוא זיכה אותי בך. היה שווה כל רגע לחכות לך ילדה שלי.