עולמה של מטופלת

חשבתי למה בעצם אני כועסת..

על מה הכאב? על מה התסכול?

מישהו פוגע בי, מרחיק, מאכזב ואני כועסת. מתמלאה בעצבים שיוצרים לי מתח בכל הגוף. מכאיבים לי בראש.

חוסר הרגישות היא שלו. חוסר היושר, הכבוד, הכנות הם חלק מאופיו ואני כועסת. כועסת על עצמי, כועסת עליו.

אני מזכירה לעצמי שזוהי דרכו ולא דרכי.

אני בנויה אחרת. מגיבה באופן שונה למצבים בחיים. ובכל זאת אני מוצאת את עצמי מתוסכלת מכאב.

הכאב מביע את האכזבה, את הריחוק, הפגיעה, את הסלידה מאותם אנשים שנוגעים לי בלב ויום אחד נעלמים.

הבעיה הכי קשה היא שאי אפשר לדעת מתי הם יעלמו. מתי הם יפתיעו וישאירו אותי לא מוכנה. לבד. כועסת.

כועסת על כך שעזבו.

כועסת שהם לא מסוגלים להתמודד ובורחים, נעלמים.

כועסת על עצמי שלא יודעת להתמודד עם עזיבתם מחיי.

כועסת שנתתי להם לראות אותי, להכיר אותי. כועסת שנתתי להם לגעת בליבי.

לגעת בי.