הפרלמנט

בבית קפה מגונדר בשכונה טובה בצפון הישן על כוס הפוך חלש חלש בלי קצף נטול, אם אפשר עוגת גבינה עם 4 מזלגות כן, שומרות על הגזרה, הן יושבות פעם בשבוע.

פרלמנט של נשים שהתגבש בעיקר בגלל הפרלמנט הגברי שהשאיר להן את שישי בבוקר פנוי.

עשרים שנה מאז הפרלמנט הראשון, בנתיים סגרו את הקפה ההוא וכולן עברו לקפה הזה ובטח יעברו גם לקפה הבא.

בפרלמנט מתחילים תמיד במחמאות מסוייגות , רזית, שמנת, הסתפרת, יופי של תיק.

עוברים לדבר על הילדים, המשפחה, הבעל, קיטורים אלגנטיים.

קצת פולטיקה, לא יותר מדי , מהר מאד הבנו שזה מייצר כעסים, למה לדבר על מה שמעצבן?

ההוא התגרש, ההיא פשטה רגל, סגרה את החנות, ההוא נפטר מהמחלה ההיא, אנחנו העיתון של השכונה אני חושבת לעצמי.

הכל ידיעות חמות עם פרשנות קבועה .

בשבוע שעבר באה נילי זורחת מחכה בחוסר סבלנות שכולן תשבנה ואז היא מעניקה את הסקופ השבועי- דניאלה מתגרשת.

כולן מביטות על הכיסא הריק של דניאלה.

נילי מוסיפה מיד, היא בגדה בבעלה.

דממה השתררה סביב השולחן רק כוסות הקפה זזו בעצבנות.

בגדה? עם מי? איך זה התגלה?

בגדה, עונה נילי, מה זה חשוב עם מי? מה זה חשוב מי גילה? שמשון קיבל טלפון מאבי שסיפר לו.

זה נראה לי חשוב, אני מתעקשת, אם היא בגדה בבעלה אז אולי יש לה סיבה טובה לא?

איזה סיבה טובה יש לבגוד בבעלך? ריטה מסתובבת אלי עם מבט חוקר.

לא יודעת, אולי היא התאהבה? אולי היה לה ממש רע בבית? אולי היא רצתה להתרגש?

אז שתלך לחוג, תעשה פילאטיס? אולי תשקיע בעמותה שמטפלת בחיילים? למה לבגוד?

אבל, אולי היא רצתה קצת אהבה שמישהו יחבק אותה ויאהב אותה ויעניק לה קצת? מה לא בסדר בזה?

מבטים מוזרים מקיפים אותי, כאילו מנסים להבין אם גם לי יש מאהב ולמה אני מגנה ככה על דניאלה?

אל תסתכלו עלי ככה, אני מיד אומרת, אין לי מאהב ואני לא בוגדת בבעלי רק שלפעמים נראה לי שזה המוצא היחיד לאושר.

המוצא היחיד לאושר עונה לי ענת שישבה בשקט עד עכשיו, להיות מוקפת חברות טובות כמונו שיהיו איתך ברגעים הקשים.

אבל לא עם דניאלה, נפלט לי.

היא בחרה את הבחירות שלה ועכשיו שתתמודד .

זה קצת אכזרי , אני אומרת, היא חברה שלנו כבר עשרים שנה.

הייתה חברה, הייתה, עונה נילי , עכשיו תגידו יש למישהי רעיון לאן לצאת לחופשה בפסח נדמה לי שאני ושמשון חרשנו כבר את כל העולם הכל כבר כל כך חוזר על עצמו.