זה כל כך פשוט

"זה כל כך פשוט, ממה פחדתי? שיחה קצרה בצ'ט, טלפון, קפה ועוד אחד וזה קרה.

לא תכננתי לבגוד, לבגוד זאת בכלל מילה מעצבנת, כל השנים האלה למה חיכיתי? למה לא חיפשתי קודם מישהי שקצת תאהב אותי? שתיתן לי קצת תשומת לב? נשיקות חיבוקים וסקס.

זה מעייף לעבור שנים שלמות בלחפש קצת תשומת לב בבית. לרצות יחסי מין ולקבל דחיות על דחיות או שאם היא כבר מסכימה אני יודע שזה בעיקר כדי לגמור עם זה. לא רוצה להרגיש דחוי, לא רוצה לחפש חיבוק קטן בים של מטלות ושיחות אדמיניסטרציה.

אלף פעם שאלתי את עצמי למה לא להתגרש? ככה, כי אני כן אוהב אותה ואת הבית ואת הילדים ואת הביחד שיצרנו. אני אוהב את המשפחה.

לפעמים רק לפעמים אני חושב שלא יתכן שכל החיים האלה יעברו ככה בלי התרגשות, בלי לב דופק, בלי גוף מתעורר, בלי לחכות לטלפון, למילה ,לסמס, להתרגש כמו תיכוניסט.

פעם היינו ככה, צוחקים, אוכלים במיטה ולא יוצאים ימים שלמים. לא היה עולם. היום יש רק עולם ואין אנחנו.

היא מקסימה, היא אמא נהדרת, אישה חכמה, בדיוק האדם להרים איתו פרויקט כזה כמו משפחה.

אבל אני רוצה אישה, מאהבת, תומכת, אני רוצה גם זוגיות. במקום זה היא בתשע במיטה נרדמת מול הטלוויזיה, אני במחשב מחפש - אהבה סקס ריגוש מחפש מחפש עד שמוצא.

כך אני מתנהל כבר שנים, כל פעם מישהי אחרת, עובר מאחת לשנייה, ברגעים שאני מרגיש ריקנות אני מזכיר לעצמי אסור להתאהב, לי זה לא יקרה, אני שומר על הבית שלי, לא קרה כלום אני חוזר הביתה רגוע ולא מתוסכל מינית, האגו מסודר אני רצוי.

אני רק חושב עליה לפני שנרדם וזה בסדר כי יש שליטה עצמית.

בעודי מחייג אליה בשבע בבוקר אני מספר לעצמי שלא יהיה לי זמן במהלך היום ושלא תעלב לי, חשבתי עליך אני אומר.

שבע בבוקר היא עונה.

יש לי יום עמוס אז רציתי להגיד בוקר טוב.

כייף היא אומרת ואני שומע אותה נרדמת לי בטלפון, רציתי להגיד לה עוד מילה , אבל היא קובעת את התנאים שלה.

אני רוצה לספר לה קצת על היום שלי, קצת על כמה חשבתי עליה בלילה על זה אני חרמן נורא, זה לא מעניין אותה כרגע היא רוצה לישון.

החיים שלנו אמנם שונים כל כך, היא סטודנטית חולקת דירה עם שותפות, הויכוח הכי גדול שלה מתנהל על מי מנקה את השירותים בדירה, הלוואי עלי ויכוחים כאלה, אין לה משכנתא, אישה ילדים חולים, גן , אסיפת הורים , מנהל בנק על הראש, לא מבין בשביל מה היא צריכה אותי.

אני מביט בטלפון אולי היא תתעורר ותשלח לי סמיילי, אולי משהו, נכנס לישיבה במשרד הטלפון שותק.

בצהריים אני נשבר ומתקשר, שומע אנשים צוחקים סביבה, הרבה קולות של בחורים, כולם אצלי היא אומרת אנחנו זרוקים על המיטה לומדים.

מה הם עושים על המיטה שלך? אני שואל מנסה לא להשמע קנאי, מה שבא לנו היא עונה.

מה זאת אומרת? אני נרעש קולי, מה זאת אומרת?

תגיד, אני פעם שאלתי אותך מה אתה עושה עם אשתך במיטה?

זה לא אותו דבר, אני מגמגם, לי אין ברירה, אני נשוי, משפחה ילדים.

יש לך, היא עונה, תמיד יש לך, זאת החלטה שלך

אני חייבת לנתק אנחנו באמצע

רגע אל תנתקי, רגע

אוף

אתה מזכיר לי את אבא שלי